אמא יקרה ואהובה שלי,
שוב נפגש מחר, שוב הלב יכאב כמו שכואב 5 שנים יום יום דקה דקה, שוב העולם ייעצר עבורי והשמים יבכו עבורך ועבורי…
אמא – מחר, מחר נפגש ויפתחו את קברך לראשונה מזה 5 שנים, למה הכאב לב הזה אני שואלת ???!!!
מחר אמא, מחר נזכירך 5 שנים אחרי לכתך… אוהבת עד בלי די וזוכרת כל רגע ורגע!
אמא יקרה שלי, כל יום וכל דקה את במוחי, ליבי ונשמתי… עוד 3 ימים היינו אמורים לחגוג לך יום הולדת ואת לא כאן… געגועים עמוקים כואבים בתוכי… בבקשה בואי, בואי לפחות רק לתת לי חיבוק ואולי להגיד לי שאני חיה בסרט כבר כמעט 5 שנים… אמא בואי !!!
איה ברזני כותב/ת בתאריך 19.03.2012 :
את כל כך חסרה דודה יקרה שלי…..אם רק היית יודעת כמה….אומרים שהזמן מרפא ומגליד פצעים אבל במקרה שלך לא רק שהוא לא מגליד הוא גם מסרב להפסיק לדמם…..מתגעגעת ואוהבת כל כך כל כך, מקווה שאת שם למעלה צופה בנו וגאה….שולחת לך המון נשיקות וחיבוקים חמים כמו אלה שאת תמיד שמרת רק לנו….אוהבת המון!
אמא שלי…אני כותבת לך מכתבים בלב, חרוטים בדמי, בדמעותיי, כל דקה שעוברת אני מדמיינת איך אני מספרת לך הכל..אני נושמת אותך אמא, והכאב-מסתכל לי בעיננים, ולא הולך לשום מקום אמא…אני צוחקת בקולי קולות רק כדי לא לשמוע את הלב שלי בוכה…מתגעגעת נורא אמא… נורא….תבקרי אותי בחלומות.
לעולם לא נשכח אותך דודה אהובה ויקרה שלנו………..
בכל ארוחת חג ושבת עם עינבר בועז וריקי ושלושת המלאכים המקסימים שהותרת….
בכל ביקור שלהם מחכים גם לך שתיכנסי, תמירה ויפה, עם החיבוק הכי חם ואוהב……או הביקורים ביישוב שחיכית לנו על הכביש כשהיינו מגיעים, ובלכתינו, עומדת על הכביש ומנופפת לשלום עד שהיינו נעלמים, פעמים אין ספור לא רצינו לחזור הביתה.
לעולם לא נשכח אותך דודה יקרה שלנו איך נקטפת מאיתנו בטרם עת.
תמיד את בליבינו ובראשינו, אין יום שלא חושבים עלייך בייחוד שהריי לכתך מאיתנו נפל עלינו כרעם ביום בהיר.
לפעמים בלילות אני יושבת מול התמונה שלך ומדברת איתך,(למרות שכולם צוחקים עליי) ויודעת שאת תמיד שומעת ורואה שהריי כאלה הם מלאכים.
אוהבים אותך ונאהב אותך לעולמיי עד….
ת.נ.צ.ב.ה
לעולם לא נשכח, שולחת לך נשיקות וחיבוקים חמים כאלה שהיו שלך אלינו……..
אמא שלי, את כל מה שאני מספרת לך בלילה, כשאנחנו לבד, אף אחד לעולם לא יידע…את הדמעות שלי איש לא יוכל לנגב חוץ ממך, אני זוכרת ממך צחוקים, ויכוחים מטופשים, הרבה מאוד שיחות נפש, ובעיקר חברות נפש אדירה..היו ימים שהייתי כועסת עלייך, איך עזבת אותי לבד, איך לא נלחמת, איך לא ברחת, היו גם ימים שכעסתי על עצמי, איך לא הייתי שם, איך לא עזרתי..הרי אני ידעתי!!! ידעתי מה שהולך להיות!! אמרתי לך-"אמא הוא יגמור אותך" רק אני ידעתי כמה הוא היה מטורף עלייך, רק אני ישבתי איתו לילות שלמים והוא היה כותב מה שאני אומרת כדי לעבוד על עצמו…איך? איך אני, שידעתי, לא הגנתי עלייך?? כל הקוראים בקלפים, בקפה, ביד, כל השרלטנים, אני הייתי שם, ראיתי איך הוא עובר מאחד לשני בניסיון נואש להחזיר אותך- ולכן ידעתי…אני מצטערת כל כך…אבל כנראה שלא היה לנו סיכוי, וזה המחיר שאשלם כל חיי, על כך שלא צעקתי בקול גדול את מה שמעטים כל כך ידעו- שהוא מסוגל-והוא יעשה! "מי ייתן מותי תחתייך אמא שלי" אני מוכנה כאן ועכשיו ללכת במקומך, הרי גם ככה אני לא ממש חיה…
אמא אהובה שלי, אף פעם לא אסלח על לכתך, תמיד אזכור את פנייך וכל מ"מ מדמותך, מעריכה ומוקירה כל שניה בה היה לי הכבוד והזכות להיות ביתך!
את בליבי ובראשי כל נשימה, אוהבת !!!
דקלה כותב/ת בתאריך 09.08.2013 :
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים. בע״ה שנשמתה תתעלה מעלה מעלה עד כסא הכבוד ותזכה להנות מזיוה של שכינה.. יהי מנוחתה בגן עדן…
ריקי בוטבול כותב/ת בתאריך 14.04.2013 :
אמא יקרה ואהובה שלי,
שוב נפגש מחר, שוב הלב יכאב כמו שכואב 5 שנים יום יום דקה דקה, שוב העולם ייעצר עבורי והשמים יבכו עבורך ועבורי…
אמא – מחר, מחר נפגש ויפתחו את קברך לראשונה מזה 5 שנים, למה הכאב לב הזה אני שואלת ???!!!
מחר אמא, מחר נזכירך 5 שנים אחרי לכתך… אוהבת עד בלי די וזוכרת כל רגע ורגע!
ריקי בוטבול כותב/ת בתאריך 20.01.2013 :
אמא יקרה שלי, כל יום וכל דקה את במוחי, ליבי ונשמתי… עוד 3 ימים היינו אמורים לחגוג לך יום הולדת ואת לא כאן… געגועים עמוקים כואבים בתוכי… בבקשה בואי, בואי לפחות רק לתת לי חיבוק ואולי להגיד לי שאני חיה בסרט כבר כמעט 5 שנים… אמא בואי !!!
איה ברזני כותב/ת בתאריך 19.03.2012 :
את כל כך חסרה דודה יקרה שלי…..אם רק היית יודעת כמה….אומרים שהזמן מרפא ומגליד פצעים אבל במקרה שלך לא רק שהוא לא מגליד הוא גם מסרב להפסיק לדמם…..מתגעגעת ואוהבת כל כך כל כך, מקווה שאת שם למעלה צופה בנו וגאה….שולחת לך המון נשיקות וחיבוקים חמים כמו אלה שאת תמיד שמרת רק לנו….אוהבת המון!
קים ברק כותב/ת בתאריך 19.02.2012 :
אמא שלי…אני כותבת לך מכתבים בלב, חרוטים בדמי, בדמעותיי, כל דקה שעוברת אני מדמיינת איך אני מספרת לך הכל..אני נושמת אותך אמא, והכאב-מסתכל לי בעיננים, ולא הולך לשום מקום אמא…אני צוחקת בקולי קולות רק כדי לא לשמוע את הלב שלי בוכה…מתגעגעת נורא אמא… נורא….תבקרי אותי בחלומות.
קים ברק כותב/ת בתאריך 29.05.2011 :
עד עולם אחכה…..
איה ברזני כותב/ת בתאריך 13.05.2011 :
לעולם לא נשכח אותך דודה אהובה ויקרה שלנו………..
בכל ארוחת חג ושבת עם עינבר בועז וריקי ושלושת המלאכים המקסימים שהותרת….
בכל ביקור שלהם מחכים גם לך שתיכנסי, תמירה ויפה, עם החיבוק הכי חם ואוהב……או הביקורים ביישוב שחיכית לנו על הכביש כשהיינו מגיעים, ובלכתינו, עומדת על הכביש ומנופפת לשלום עד שהיינו נעלמים, פעמים אין ספור לא רצינו לחזור הביתה.
לעולם לא נשכח אותך דודה יקרה שלנו איך נקטפת מאיתנו בטרם עת.
תמיד את בליבינו ובראשינו, אין יום שלא חושבים עלייך בייחוד שהריי לכתך מאיתנו נפל עלינו כרעם ביום בהיר.
לפעמים בלילות אני יושבת מול התמונה שלך ומדברת איתך,(למרות שכולם צוחקים עליי) ויודעת שאת תמיד שומעת ורואה שהריי כאלה הם מלאכים.
אוהבים אותך ונאהב אותך לעולמיי עד….
ת.נ.צ.ב.ה
לעולם לא נשכח, שולחת לך נשיקות וחיבוקים חמים כאלה שהיו שלך אלינו……..
קים ברק כותב/ת בתאריך 12.05.2011 :
אמא שלי, את כל מה שאני מספרת לך בלילה, כשאנחנו לבד, אף אחד לעולם לא יידע…את הדמעות שלי איש לא יוכל לנגב חוץ ממך, אני זוכרת ממך צחוקים, ויכוחים מטופשים, הרבה מאוד שיחות נפש, ובעיקר חברות נפש אדירה..היו ימים שהייתי כועסת עלייך, איך עזבת אותי לבד, איך לא נלחמת, איך לא ברחת, היו גם ימים שכעסתי על עצמי, איך לא הייתי שם, איך לא עזרתי..הרי אני ידעתי!!! ידעתי מה שהולך להיות!! אמרתי לך-"אמא הוא יגמור אותך" רק אני ידעתי כמה הוא היה מטורף עלייך, רק אני ישבתי איתו לילות שלמים והוא היה כותב מה שאני אומרת כדי לעבוד על עצמו…איך? איך אני, שידעתי, לא הגנתי עלייך?? כל הקוראים בקלפים, בקפה, ביד, כל השרלטנים, אני הייתי שם, ראיתי איך הוא עובר מאחד לשני בניסיון נואש להחזיר אותך- ולכן ידעתי…אני מצטערת כל כך…אבל כנראה שלא היה לנו סיכוי, וזה המחיר שאשלם כל חיי, על כך שלא צעקתי בקול גדול את מה שמעטים כל כך ידעו- שהוא מסוגל-והוא יעשה! "מי ייתן מותי תחתייך אמא שלי" אני מוכנה כאן ועכשיו ללכת במקומך, הרי גם ככה אני לא ממש חיה…
ריקי בוטבול כותב/ת בתאריך 11.05.2011 :
אמא אהובה שלי, אף פעם לא אסלח על לכתך, תמיד אזכור את פנייך וכל מ"מ מדמותך, מעריכה ומוקירה כל שניה בה היה לי הכבוד והזכות להיות ביתך!
את בליבי ובראשי כל נשימה, אוהבת !!!